עמיאל נ' מרכז קהילתי במעלות עש גרס בע"מ (חל"צ)

החלטה

בעניין: בקשה לביטול פסק דין

1.עיון בתיק מלמד כי חרף האורכה הנוספת שניתנה בהחלטתי מיום 22/2/13, לא הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובע עד עצם היום הזה. לפיכך הגיע העת ליתן החלטה בבקשה על יסוד האמור בבקשה ובתגובה.

2.ביום 6/6/12 הגיש התובע, רואה חשבון במקצועו, תביעה כספית חוזית ונזיקית כנגד הנתבעת, חברה עירונית המפעילה מרכז קהילתי בעיר מעלות תרשיחא, על סך 181,783 ₪. התובע מסביר, על יסוד מסמכים אשר צורפו לכתב התביעה, כי נתן לנתבעת שירותי הנהלת חשבונות בהתאם להסכם מיום 8/9/09 וכן שירותים חשבונאיים נוספים בהתאם לבקשות שהופנו אליו על ידי הנתבעת ועל ידי גזבר העירייה כמפורט בכתב התביעה. סכום התביעה מורכב משכר חודשי על פי ההסכם לחודשים 6-8/10, שכר עבור עדכון פיגורים במערכת הנהלת החשבונות, תיקון ועדכון הדיווח וארגון קבצי מנגנון ושכר וכן שכר עבור הכנת דו"ח ניתוח הסיבות לגרעון בשנים 2008 עד 2009. כל הסכומים הנ"ל מסתכמים בסך של 131,783 ₪ נכון ליום 8/5/12 כמפורט בסעיף 39 לכתב התביעה. יתרת סכום התביעה בסך של 50 אלף ₪, הינה בגין פיצוי עבור הפרה יסודית של הסכם ההתקשרות .

3.אין מחלוקת כי כתב התביעה נמסר כדין לנתבעת ביום 16/7/12. ביום 27/10/12 הגיש התובע בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. הנתבעת טוענת כי הגישה ביום 29/10/12 בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה לאחר שהתברר לה כי הכנת כתב הגנה מתארכת יתר על הקבוע בתקנות. למרות שמבסגרת הבקשה לביטול פסק דין נטען כי העתק הבקשה הנ"ל צורף כנספח ב' לבקשה לביטול פסק דין , לא צורף העתק שכזה לעותק שמצוי בתיק בית המשפט. כפי שעולה מהאמור בסעיף 6 לתגובה, עותק הבקשה הנ"ל לא צורף גם לבקשה לביטול פסק דין אשר נשלחה לב"כ התובע. עוד יצוין כי גם לאחר עיון בתיק הנייר לא מצאתי בקשה שכזו בתיק בית המשפט.

4.בהחלטתי מיום 29/10/12 הוריתי לב"כ התובע להגיש פסיקתא לחתימתי. ביום 31/10/12 נחתמה הפסיקתא בהתאם לאמור בכתב התביעה.

5.ביום 12/11/12 מסר ב"כ התובע לנתבעת התראה לפני פתיחת תיק הוצאה לפועל. ביום 10/12/12 הוגשה הבקשה שלפניי לביטול פסק הדין ועיכוב ביצוע.

6.הנתבעת מסבירה את מחדלה בכך שעקב חילופי גברי בתפקיד מנכ"ל המתנ"ס במהלך השנים מיום חתימת ההסכם, נדרשה הנתבעת לעבודה רבה על מנת לבדוק אל נכון את טענות התובע . כיוון שכך , משנוכחה הנתבעת כי הכנת כתב ההגנה ובירור טענות התובע מתארכות יתר על הקבוע בתקנות, נטען כי הוגשה ביום 29/10/12 בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה.

7.עובדות הבקשה נתמכו בתצהיר של מר עמוס מרגולין, מנכ"ל המתנ"ס אשר אומת על ידי עורכת דין אורית טואף.

עוד מוסיפה הנתבעת ומציינת כי ניסתה לחסוך בהוצאות ולכן החליטה כי לא תיוצג על ידי עורך דין ותגיש את כתב ההגנה בעצמה.

8.לכן טוענת הנתבעת כי אי הגשת כתב ההגנה מקורה בטעות אנוש בהיסח הדעת וזאת בין היתר בשל כך שאינה מיוצגת ובשל חילופי גברי בתפקידים הרלבנטיים.

9.בהעדר תשובה לתגובה אין כל מענה לטענות הנגד הממשיות שהעלה ב"כ התובע במסגרת התגובה לעניין זה. כך, אין כל התייחסות לטענת ב"כ התובע לפיה עו"ד אורית טואף היא היועצת המשפטית של הנתבעת ולכן הצגת הנתבעת כבעל דין שאינו מיוצג, אינה מדויקת.

10.לטעמי, ההחלטה של הנתבעת שלא לשכור שירותי עורך דין בשלב הכנת כתב ההגנה בתיק זה מעוררת תמיהה, לאור טענות הנתבעת עצמה. אם אכן מדובר בתביעה מנופחת בגין עבודות שביצע התובע בתקופה שבה ארעו חילופי גברי בתפקידים הרלבנטיים אצל הנתבעת, אזי מדובר בתביעה שההתגוננות מפניה הינה מורכבת הן בפן העובדתי והן בפן המשפטי. לאור סכום התביעה, שאינו מבוטל, לא ברור מדוע מצאה לנכון הנתבעת לחסוך בתשלום שכר טרחת עורך דין. כמו-כן, לא ברור מדוע הגורם או הגורמים שנותנים לנתבעת ייעוץ משפטי באופן שוטף, לא סייעו בידה בהכנת כתב ההגנה והגשתו במועד.

11.גם עיתוי הגשת הבקשה הנטענת להארכת מועד להגשת כתב הגנה אינו ברור. כיוון שכתב ההגנה נמסר לנתבעת ביום 16/7/12, היה על הנתבעת להגיש את כתב ההגנה, בהתחשב בפגרת הקיץ ובפגרת הסוכות לא יאוחר מיום 9/10/12. לא ניתן כל הסבר כיצד ארע כי הנתבעת נזקקה לשלושה וחצי חודשים כדי להגיש בקשה פשוטה להארכת מועד להגשת כתב הגנה. כך בפרט, כאשר בקשה שכזו לא מצויה בתיק בית המשפט ואף לא צורפה לבקשה לביטול פסק דין.

12.ביטוי נוסף לזלזול של הנתבעת בחובותיה כבעלת דין, מצאתי בעובדה כי הנתבעת לא טרחה להפקיד את הסכום הסימלי של 1,000 ₪ שנקבע כתנאי לעיכוב ביצוע פסק הדין בהחלטתי מיום 10/12/12 עד עצם היום הזה.

13.לאור האמור לעיל, אני סבור כי התנהלותה של הנתבעת לכל הפחות גובלת בזלזול בחובותיה כבעלת דין. התנהלות שכזו מחייבת את הנתבעת להצביע על טענות הגנה ממשיות כדי להצדיק ביטולו של פסק הדין וזאת לאור זיקת הגומלין בין סיבת המחדל לבין סיכויי ההגנה.

14.לגופו של עניין טוענת הנתבעת כי עקב קשיים תקציביים לא שילמה במועד את התשלום השוטף לשירותים שניתנו על ידי התובע בחודשים יוני יולי ואוגוסט 2010. הנתבעת מציינת כי עובר להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, העבירה לתובע את התשלום עבור החודשים הנ"ל בסך של 61,982 ₪. טענה זו כשלעצמה מהווה הודאת בעל דין בהפרה יסודית של הסכם ההתקשרות בין הצדדים בדמות ביצוע התשלום באיחור של כשנתיים וחצי, המבססת את עילת התביעה בכל הנוגע לפיצויים בשל הפרת חוזה.

15.עוד טוענת הנתבעת כי התובע ביצע במסגרת ההתקשרות עבודות אשר אינן חלק אינהרנטי מהגדרת תפקידו על פי ההסכם ו/או נספחיו אולם מטעמים השמורים עימו, ביקש לקבל בגין עבודות אלו שכר טרחה נוסף ללא כל צידוק.

16.טענה זו כמו גם כל הטענות העובדתיות שבבסיס הבקשה נתמכו בתצהירו של עמוס מרגולין המשמש כמנכ"ל המתנ"ס (להלן: "עמוס"). עמוס טוען בסעיף 2 לתצהירו כי העובדות נשוא כתב התביעה ידועות לו היטב מתוקף תפקידו. דא עקא, בהעדר תשובה לתגובה אין כל מענה בפי הנתבעת לטענת התובע כאמור בסעיף 15 לתגובה כי עמוס לא כיהן בתפקידו במועדים הרלבנטיים לתביעה ולכן אינו יכול להעיד מידיעה אישית על דבר וחצי דבר מהאמור בתצהירו. כך בפרט, לאור העובדה כי עמוס אינו נזכר כלל בחליפת המכתבים העניפה אותה צירף התובע לכתב התביעה. עולה בבירור מחליפת המכתבים כי מי שהיה מנהל המתנ"ס בתקופה הרלבנטית הוא רונן קובלסקי (להלן: "רונן"). אין בבקשה כל הסבר מדוע לא צורף לבקשה תצהיר של רונן כמתחייב בנסיבות העניין.

17.כמו-כן אין בבקשה או בתצהירו של עמוס כל הסבר מדוע הטענות לפיהן העבודות הנוספות נשוא התביעה כלולות בתשלום החודשי על פי ההסכם, לא הועלו בזמן אמת במסגרת חליפת המכתבים אשר צורפה לתביעה. נהפוך הוא, עיון בנספח י"א לכתב התביעה מלמד כי רונן הודה בחוב, לרבות העבודות הנוספות , אך הודיע כי אין באפשרות הנתבעת לשלם את החוב מיידית והוא מקווה כי לאחר קבלת אישור ניהול תקין לשנים 2008 ו – 2009 וקיום מהלכי ההבראה, תוכל הנתבעת לשלם את החוב לתובעת.